בנב"ז מארח II: שובו הזריז של ערן מינכהוזן

במסגרת עסקת בארטר שלא עלתה לנו דבר מלבד שעבוד מיני, נפלה בידינו יצירת קומיקס מקורית נוספת מאת ערן מינכהוזן. בסטריפ זה חוזר ערן לעסוק בנושאים בהם נגע ביצירות קודמות שלו, מזוית שונה. כרגיל, הנראטיב המרכזי הוא ההגיה באשר עתיד להתרחש באחרית הימים. נשים לב לניגוד בין עיסוק אופייני זה של ערן באידאות שברומו של עולם, אל מול המוטיבים הארציים שביצירותיה של נטאליקה: כריית פחם, נשים שופעות וטיולי אופניים. הבדל זה מתבטא כמובן גם בקו הסגנוני השונה של שני אמני רחוב רעבים ללחם אלו, ולא נפרט מעבר לכך, שכן השוואה חטופה בין איוריו של ערן לאיוריה של נטע מעידה כאלף עדים על האסכולות השונות בהן התמחו השניים, וכמו כן על תשוקות כמוסות למעדנים עתירי קלוריות, שהוצפנו במסרים תת הכרתיים הפזורים בין הקוים, אך גלויים לעין המזויינת.

בנב"ז מארח: ערן מינכהוזן

רק פתחנו בדרכנו הארוכה אל התהילה, וכבר מתגלעים קשיים. סכסוך עבודה הוכרז בקומיקס, עקב דרישתה של ציירת הבית, נטאליקה, לשיפור בתנאיה הסוציאליים. זאת על אף שתנאיה הנוכחיים המפוארים כוללים נוגש עבדים רחמן שממעט להצליף בה בימי חג. נוגש העבדים הרחמן, עאבד אל רחים שמו, התאסלם לאחרונה בעידודה של נטאליקה ואף החליף את שמו למומי גומי. בעת שקיים מומי את אחת מחמש מצוות היסוד של האיסלאם- הג'יהאד, ניצלה נטאליקה בציניות האופיינית לה את העדרו, ונמלטה אל החופש הקר. מומי כתב שיר כביטוי למצוקתו שנוצרה עקב כך, ולהלן תרגומו מערבית (באדיבות ר' יהודה הלוי). מחשבות נוגות לאור ירח, מאת מומי גומי, נוגש עבדים ופסיכולוג אבולוציוני:

כל כך קר.
קר שם בחוץ.
מתי תקלטי,
שהבחוץ זה לא קיבוץ.

אנו קוראים לנטאליקה לשוב ולנהל עימנו משא ומתן, וסמוכים ובטוחים שנמצא את עמק השווה ברגע שנלכוד אותה, נקשור אותה לעמוד במרתף וניתן לה מכות חשמל בעוצמות אמנותיות.

בינתיים, כוח עולה חדש בעולם הקומיקסאות הציע לנו ממרכולתו: ערן מינכהוזן. עבודותיו הקודמות כוללות הונאות אשראי בקנה מידה ארצי, העלמות מס, מעילה בכספי פיצוי לניצולי שואה, ולאחרונה- מעשי נוכלות במסגרתם מכר קומיקסים שלא צייר לבלוגים עלומים ברשת. ברוך הבא ערן, מי יתן ולא תדע עוד צער.